מיסוי קריפטו: בין חדשנות פיננסית למציאות רגולטורית מתהווה
- 19 באפר׳
- זמן קריאה 3 דקות
עודכן: 21 במאי
נכס דיגיטלי בעולם גלובלי – נקודת המוצא
המסחר במטבעות מבוזרים ובחוזים חכמים יוצר מפגש ייחודי ומרתק בין חדשנות טכנולוגית למערכת מיסוי שנבנתה בתנאי עולם פיננסי מסורתי. בישראל, מטבעות דיגיטליים וחוזים חכמים אינם מוכרים כמטבע או כהילך חוקי, ומסווגים בהתאם לדיני המס בישראל כנכסים דיגיטליים. על כן, כל פעולה בנכס דיגיטלי העולה כדי יציאה של אותו נכס "מרשותו של המחזיק", בין אם על ידי מכירתו, המרתו בנכס אחר בעסקת חליפין או כל פעולה אחרת העולה כדי שימוש באותו נכס, עשויה להיחשב כאירוע מס בהתאם לדיני המס בישראל.
סיווג זה מחיל על פעילות בתחום הקריפטו את מכלול הדילמות המוכרות הנובעות ממכירה, מהחלפה או מפעולה העולה כדי מימוש של נכס, אך בסביבה מורכבת בהרבה: סביבה גלובלית, מבוזרת ולעיתים אף אנונימית, ועלולה פעמים רבות לחרוג מגבולות הדין המקומי, ולגעת בהיבטים של מיסוי בינלאומי, הימנעות מכפל מס ותיאום בין מערכות שונות.
ריבוי פעילויות – ריבוי אתגרים מיסויים
פעילות קריפטו כיום כוללת היבטים רחבים מעבר להיבטי המסחר הבסיסי בנכס הדיגיטלי או במטבע המבוזר, וכוללת כיום פעילויות והשקעות בנגזרים (חוזים עתידיים), במנגנוני Staking ברשתות הפועלות על מודל ולידציה של PoS, במנגנוני תשואה מבוזרים ((DeFi, בהימורים על נכסים מבוזרים וכלה בשימושים עסקיים שונים. בכל אחד ממנגנוני פעילות אלה ובכפוף לנסיבות של כל מקרה, עשויות להתעורר שאלות ודילמות ליבה כגון:
האם ההכנסה מפעילות הקריפטו היא הונית או פירותית?
מהו עיתוי אירוע המס לעומת עיתוי החיוב במס?
כיצד יש לסווג הכנסות: תשואה הונית, תגמולים פירותיים, ריבית או סיווג אחר?
לצד ההבחנה בין הוני לפירותי שכאמור מהווה הבחנה קריטית, עולה גם שאלת מקום הפקת ההכנסה. שאלת מקום הפקת הרווח או ההכנסה בעולם מבוזר הינה מורכבת ועשויה אף להשפיע על עצם החבות במס בישראל ותחולת דיני מס זרים.
רגולציה, דיווח והפער שנוצר בשוק
למרות חוסר הבהירות שאפיין את התחום במשך שנים, ניתן לזהות מגמה ברורה של התגבשות רגולטורית והעמקת האכיפה. רשות המיסים פועלת לאחרונה להגברת האכיפה וגביית המס בתחום הקריפטו, בין היתר על ידי הרחבת חובות הדיווח, איסוף מידע אודות נישומים המחזיקים בארנקים דיגיטליים, התאמת הדין למציאות הכלכלית המשתנה והשקת "מבצעי" דיווח וגבייה בדמות מסלולי גילוי מרצון.
יחד עם זאת ועל אף מאמצי הרשות להגברת הדיווח ותשלום המס באופן יזום על ידי הנישומים, בפועל קיים פער משמעותי בין מספר המדווחים לבין היקף הפעילות המוערך על ידי רשות המיסים, בין היתר בשל מורכבות התחום והיעדר בהירות, לצד חוסרים רגולטוריים בעיקר במערכת הבנקאית והעדר מוטיבציה אצל נישומים לפנות להליכי גילוי מרצון, בעיקר לאור ביטול האנונימיות בהליכים מסוג זה.
מהיכרנו את הענף ואת השחקנים הפעילים בו, חשוב להדגיש כי בהרבה מקרים אין מדובר בעברייני מס, אם כי במשקיעים נורמטיביים אשר פעלו כחלוצים בתחום חדש, ללא תשתית רגולטורית ברורה ובסביבה מסחרית חדשה ודינמית שהקדימה את הרגולטור , דבר שהביא לחוסר בהירות וחוסר ידע, בעיקר באשר להתגבשותם של אירועי מס לאורך החזקת נכסים אלה, גבולותיהם של אירועי מס אלה והחבות הנובעת מהם וכלה בחשיפות בשל אי דיווח.
אם לא די בכך, לכל אלה מצטרף העדר יכולתם של נישומים כאמור לממש רווחיהם בפועל, בין היתר על ידי קבלת תמורת השקעתם בכסף פיאט במערכת הבנקאית הישראלית. בהקשר זה נציין, כי המערכת הבנקאית בישראל ממשיכה לנקוט בגישה שמרנית כלפי כספים שמקורם בנכסים דיגיטליים כאמור, בעיקר בשל חששות שעניינם מקור כספים אלה. כתוצאה מכך, משקיעים רבים מתקשים להכניס כסף פיאט שמקורו בהשקעות אלו לחשבונות בנק בישראל, גם כאשר הפעילות נראית חוקית ואף במקרים בהם שולם המס בגין רווחים אלה, מה שמציב את המשקיעים במצב של שוקת שבורה.
בין אי דיווח להסדרה – ההזדמנות!
המציאות שנוצרה הובילה לכך שמשקיעים רבים "נפלו בין הכיסאות" ונתקעו באזורי הדמדומים בין שני העולמות: מחד הם מקיימים פעילות מסחר לגיטימית וחוקית בעלת פוטנציאל עצום להפקת רווחים, ומאידך נתקלים הם בחומות של מערכת בנקאית "מיושנת", כזו שמקשה עליהם לממש את רווחיהם במסגרת המערכת הבנקאית המקומית ולשלם את מיסיהם באמצעות כסף פיאט שמקורו בהשקעותיהם כאמור, דבר שיצר מציאות של העדר שקיפות ואי דיווח אשר נתפסים בעיני רשות המיסים כפעילות של העלמת מיסים!
במקרים אלו, קיימת חשיבות לבחינה מקצועית מעמיקה של אפשרויות הסדרה העומדות בפני הנישום, לרבות בחינת היתכנות וקיום הליכי גילוי מרצון, תוך ניתוח עומק של הפעילות, בחינת סיווג ההכנסות ובניית אסטרטגיית דיווח מותאמת לכל נישום.
לאור האמור, ניהול נכון של פעילות הקריפטו והיבטי המס הכרוכים בה מחייב גישה רב תחומית המשלבת הבנה מיסויית, ידע טכנולוגי והיכרות עומק עם הרגולציה הרלוונטית, הן לצורך עמידה בדרישות הדין, והן לצורך יצירת ודאות, הפחתת סיכונים ומיצוי נכון של ההזדמנויות הגלומות בתחום.
מאמר זה אינו מהווה ייעוץ, חוות דעת או תחליף לכל אחד מאלה, ונועד לספק מידע כללי בלבד אודות הנושאים המוצגים כאן. על כן, מומלץ להיוועץ במומחה מס ו/או ביועץ מס בתהליך קבלת ההחלטות בנושאים המוצגים כאן, ואין להסתמך על המידע הכללי המוצג כאן.
תגובות