מיסוי קריפטו: בין חדשנות פיננסית למציאות רגולטורית מתהווה
- 19 באפר׳
- זמן קריאה 5 דקות
עודכן: 29 באפר׳
נכס דיגיטלי בעולם גלובלי – נקודת המוצא
המסחר במטבעות מבוזרים ובחוזים חכמים יוצר מפגש ייחודי ומרתק בין חדשנות טכנולוגית למערכת מיסוי שנבנתה בתנאי עולם פיננסי מסורתי. בישראל, מטבעות דיגיטליים וחוזים חכמים אינם מוכרים כמטבע או כהילך חוקי, ומסווגים בהתאם לדיני המס בישראל כנכסים דיגיטליים. על כן, כל פעולה בנכס דיגיטלי העולה כדי יציאה של אותו נכס "מרשותו של המחזיק", בין אם על ידי מכירתו, המרתו בנכס אחר בעסקת חליפין או כל פעולה אחרת העולה כדי שימוש באותו נכס, עשויה להיחשב כאירוע מס בהתאם לדיני המס בישראל.
סיווג זה מחיל על פעילות בתחום הקריפטו את מכלול הדילמות המוכרות הנובעות ממכירה, מהחלפה או מפעולה העולה כדי מימוש של נכס, אך בסביבה מורכבת בהרבה: סביבה גלובלית, מבוזרת ולעיתים אף אנונימית, ועלולה פעמים רבות לחרוג מגבולות הדין המקומי, ולגעת בהיבטים של מיסוי בינלאומי, הימנעות מכפל מס ותיאום בין מערכות שונות.
ריבוי פעילויות – ריבוי אתגרים מיסויים
פעילות קריפטו כיום כוללת היבטים רחבים מעבר להיבטי המסחר הבסיסי בנכס הדיגיטלי או במטבע המבוזר, וכוללת כיום פעילויות והשקעות בנגזרים (חוזים עתידיים), במנגנוני Staking ברשתות הפועלות על מודל ולידציה של PoS, במנגנוני תשואה מבוזרים ((DeFi, בהימורים על נכסים מבוזרים וכלה בשימושים עסקיים שונים. בכל אחד ממנגנוני פעילות אלה ובכפוף לנסיבות של כל מקרה, עשויות להתעורר שאלות ודילמות ליבה כגון:
האם ההכנסה מפעילות הקריפטו היא הונית או פירותית?
מהו עיתוי אירוע המס לעומת עיתוי החיוב במס?
כיצד יש לסווג הכנסות: תשואה הונית, תגמולים פירותיים, ריבית או סיווג אחר?
לצד ההבחנה בין הוני לפירותי שכאמור מהווה הבחנה קריטית, עולה גם שאלת מקום הפקת ההכנסה. שאלת מקום הפקת הרווח או ההכנסה בעולם מבוזר הינה מורכבת ועשויה אף להשפיע על עצם החבות במס בישראל ותחולת דיני מס זרים.
רגולציה, דיווח והפער שנוצר בשוק
למרות חוסר הבהירות שאפיין את התחום במשך שנים, ניתן לזהות מגמה ברורה של התגבשות רגולטורית והעמקת האכיפה. רשות המיסים פועלת לאחרונה להגברת האכיפה וגביית המס בתחום הקריפטו, בין היתר על ידי הרחבת חובות הדיווח, איסוף מידע אודות נישומים המחזיקים בארנקים דיגיטליים, התאמת הדין למציאות הכלכלית המשתנה והשקת "מבצעי" דיווח וגבייה בדמות מסלולי גילוי מרצון.
יחד עם זאת ועל אף מאמצי הרשות להגברת הדיווח ותשלום המס באופן יזום על ידי הנישומים, בפועל קיים פער משמעותי בין מספר המדווחים לבין היקף הפעילות המוערך על ידי רשות המיסים, בין היתר בשל מורכבות התחום והיעדר בהירות, לצד חוסרים רגולטוריים בעיקר במערכת הבנקאית והעדר מוטיבציה אצל נישומים לפנות להליכי גילוי מרצון, בעיקר לאור ביטול האנונימיות בהליכים מסוג זה.
מהיכרנו את הענף ואת השחקנים הפעילים בו, חשוב להדגיש כי בהרבה מקרים אין מדובר בעברייני מס, אם כי במשקיעים נורמטיביים אשר פעלו כחלוצים בתחום חדש, ללא תשתית רגולטורית ברורה ובסביבה מסחרית חדשה ודינמית שהקדימה את הרגולטור , דבר שהביא לחוסר בהירות וחוסר ידע, בעיקר באשר להתגבשותם של אירועי מס לאורך החזקת נכסים אלה, גבולותיהם של אירועי מס אלה והחבות הנובעת מהם וכלה בחשיפות בשל אי דיווח.
אם לא די בכך, לכל אלה מצטרף העדר יכולתם של נישומים כאמור לממש רווחיהם בפועל, בין היתר על ידי קבלת תמורת השקעתם בכסף פיאט במערכת הבנקאית הישראלית. בהקשר זה נציין, כי המערכת הבנקאית בישראל ממשיכה לנקוט בגישה שמרנית כלפי כספים שמקורם בנכסים דיגיטליים כאמור, בעיקר בשל חששות שעניינם מקור כספים אלה. כתוצאה מכך, משקיעים רבים מתקשים להכניס כסף פיאט שמקורו בהשקעות אלו לחשבונות בנק בישראל, גם כאשר הפעילות נראית חוקית ואף במקרים בהם שולם המס בגין רווחים אלה, מה שמציב את המשקיעים במצב של שוקת שבורה.
בין אי דיווח להסדרה – ההזדמנות!
המציאות שנוצרה הובילה לכך שמשקיעים רבים "נפלו בין הכיסאות" ונתקעו באזורי הדמדומים בין שני העולמות: מחד הם מקיימים פעילות מסחר לגיטימית וחוקית בעלת פוטנציאל עצום להפקת רווחים, ומאידך נתקלים הם בחומות של מערכת בנקאית "מיושנת", כזו שמקשה עליהם לממש את רווחיהם במסגרת המערכת הבנקאית המקומית ולשלם את מיסיהם באמצעות כסף פיאט שמקורו בהשקעותיהם כאמור, דבר שיצר מציאות של העדר שקיפות ואי דיווח אשר נתפסים בעיני רשות המיסים כפעילות של העלמת מיסים!
במקרים אלו, קיימת חשיבות לבחינה מקצועית מעמיקה של אפשרויות הסדרה העומדות בפני הנישום, לרבות בחינת היתכנות וקיום הליכי גילוי מרצון, תוך ניתוח עומק של הפעילות, בחינת סיווג ההכנסות ובניית אסטרטגיית דיווח מותאמת לכל נישום.
לאור האמור, ניהול נכון של פעילות הקריפטו והיבטי המס הכרוכים בה מחייב גישה רב תחומית המשלבת הבנה מיסויית, ידע טכנולוגי והיכרות עומק עם הרגולציה הרלוונטית, הן לצורך עמידה בדרישות הדין, והן לצורך יצירת ודאות, הפחתת סיכונים ומיצוי נכון של ההזדמנויות הגלומות בתחום.
חוקי עידוד ומקסום הטבות מס
החוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 ("חוק העידוד") מציע מגוון מסלולים המאפשרים לחברות שבבעלותן מפעלים תעשייתיים להנות משיעורי מס מופחתים והטבות נוספות כגון פחת מואץ, בהתאם לכללים ובהתקיים התנאים שנקבעו בחוק. חוק העידוד כולל מספר מסלולי הטבות כתלות בגודל המפעל, אופי הפעילות ומיקומו הגיאוגרפי.
מסלול של "מפעל מועדף" יחול על מפעלים תעשייתיים העונים על הגדרות מסוימות, בעוד מסלול של "מפעל טכנולוגי מועדף" יחול על חברות תעשייתיות בעלות "נכס טכנולוגי מוטב" כמשמעותו בחוק העידוד, ואילו מסלול מענקים מציע לחברות, בתמורה להשקעה בנכסים יצרניים לצורך הקמה של מפעל חדש או הרחבה של מפעל קיים, להנות ממענקי בגין השקעתן כאמור בשיעורים שנקבעו.
בהתאם לחוק, שיעורי המס המופחתים החלים על מפעלים מועדפים ומפעלים מועדפים טכנולוגיים משתנים בהתאם לאזור הגיאוגרפי בו פועל המפעל, ועשויים לנוע בין 16% למפעלים הנמצאים במרכז הארץ ל- 7.5% למפעלים הנמצאים באזורי פיתוח א'. לעומת זאת, מפעלים מועדפים מיוחדים ייהנו ממס מופחת בשיעור של 12% או 6% בהתאם לאזור בו פועל המפעל, בהתאמה.
לצד זאת, החוק כולל גם מסלול מענקים המאפשר קבלת מענקי השקעה (לעיתים עד כ־20% מההשקעה בנכסים יצרניים), לצד הטבות נוספות כגון פחת מואץ.
עם זאת, לא כל ההכנסות של החברה ו/או של המפעל נהנות מהטבות אלו. החוק מחייב הבחנה בין הכנסות מועדפות לבין הכנסות שאינן מועדפות, הבחנה שהופכת מורכבת יותר במודלים עסקיים, תפעוליים וטכנולוגים מורכבים. לאמור, קיומה של פעילות אשר זכאית להטבות מתוקף החוק אינו מספיק, וקיים צורך בבניית מודל ומנגנון לזיהוי ההכנסות, בידודן מהכנסות שאינן מועדפות וכזה שייחס נכונה הכנסות לנכסים השונים במפעל – נכסים טכנולוגים, נכסי ייצור ונכסי שיווק, ככל שקיימים.
יישום בפועל – תפעול מודל ההטבות והאתגרים המרכזיים
בהתאם לעמדת רשות המיסים כפי שקיבלה ביטויה בחוזרים המקצועיים ובהחלטות המיסוי אשר פורסמו על ידה, האתגר המרכזי אינו כרוך כבר רק בהוכחת הזכאות, אלא ביישום המודל ותפעולו לאורך זמן. מיצוי ההטבות על פי החוק ובהתאם לעמדת הרשות מחייב תפעול שוטף של מודל המס אשר כולל:
הפרדה בין הכנסות מועדפות ושאינן מועדפות.
אפיון נכס לא מוחשי (IP) והגדרת נכס שיווקי
ייחוס רווחים לפעילות בהתאם למבחני Nexus
תיעוד מלא של הוצאות מו"פ, פעילות פיתוח ושרשרת הערך
במקביל, רשות המיסים פועלת בשנים האחרונות לפשט את הליך מיצוי הזכויות וההטבות על פי חוק העידוד, בין היתר באמצעות הרחבת השימוש בהחלטות מיסוי, לרבות במסלול הירוק, המאפשרות קבלת ודאות מסוימת ללא הליך אישור מורכב מראש. יחד עם זאת ולצד ההקלות האמורות, יישום ההטבות בפועל מעמיד בפני מפעלים וחברות אתגרים בכל הנוגע לאופן ייחוס ההכנסות, אופן בידוד ההכנסות שאינן מועדפות והבטחת עמידה שוטפת בתנאי החוק., לרבות התיעוד הנדרש להוצאות המו"פ במפעל ולקיומו של הנכס הטכנולוגי המועדף.
בין רגולציה מקומית ללחצים בינלאומיים – האתגר החדש
לצד המסגרת המקומית, חוקי העידוד פועלים כיום תחת פיקוח בינלאומי הולך ומתהדק, בעיקר על רקע יוזמות ה־OECD ופרויקט ה- BEPS אשר מבקשים להילחם בתופעת משטרי המס המזיקים. כתגובה לכך, יזמה רשות המיסים התאמות מהותיות, לרבות אימוץ עקרונות ה־Nexus , חיזוק דרישות התיעוד והעמקת הקשר בין פעילות כלכלית ממשית לבין ההכנסה המוטבת.
כתוצאה מכך, ההטבות אינן "אוטומטיות" עוד, ומותנות בהוכחת Substance אמיתי הן ברמת הפעילות, הן ברמת הנכסים והן ברמת יצירת הערך. מציאות זו מוסיפה אתגרים חדשים: הצורך בייחוס מדויק של רווחים, הצורך בהתאמת מבני פעילות בינלאומיים והקפדה על תיעוד שעשוי להידרש גם בבחינה של רשויות מס זרות.
על אף האמור וחרף האתגרים הרבים שהוזכרו לעיל, חוק העידוד ממשיך להוות מנוע משמעותי ליעילות מיסויית, אם כי יש לנהלו באופן אקטיבי, אנליטי ורב תחומי. במציאות החקיקתית הנוכחית, מיצוי ההטבות אינו רק שאלה של זכאות, אלא גם שאלה של יכולת לתפעל את המודל באופן מדויק, עקבי ובהתאם לסטנדרטים מקומיים ובינלאומיים כאחד.
תגובות